אני רוצה לספר לכם על הצריף שמשמש אותי כלשכת הנשיא. לצריף הזה נכנסתי ביוני 1994, ממש לפני 25 שנים, ומאז אני מתפקד ממנו. זה לא היה צריף מפואר, למעשה הוא היה מוזנח, אבל זה היה הצריף היחיד שעוד היו לו חלונות ודלת. בסיס הנ"מ עבר לנגב שנה וחצי לפני שנכנסנו אליו. המקום הזה היה הרוס כולו, קוצים עד כמעט גובה הברך, ו-"פינת החי" במקום כללה עכברים, חתולים, חולדות, מספר נחשים ומדי פעם ביקור של שועל. מתוך הצריף הלוהט (מי בכלל חשב על מיזוג אוויר) ניהלנו, אנשי ראש העיר לנדאו ואני, את המרוץ בן שלושה וחצי החודשים של הכשרת המחנה הצבאי המפורק לקליטת סטודנטים לתחילת שנת הלימודים, וממשרד שהיה שייך לרבנות של הרצליה התחלנו לרשום את המועמדים.
המשך