יליד תל-אביב (1942), בן לגרדה ואלפרד שהיגרו לארץ ישראל מגרמניה הנאצית. למד בבי"ס עממי ברמת-גן. בוגר "תיכון חדש" בתל-אביב, היה חבר פעיל בצופי רמת-גן ומכבי רמת-גן בכדורגל.
| שירות צבאי |
את שרות החובה הצבאי (1963-1960) עשה בצנחנים, והשתחרר בדרגת סגן. השתתף כקצין מילואים בקרבות 1967, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים.
בעקבות נפילתו של אחיו, גד, במלחמת יום הכיפורים, הועבר לתפקידי מטה ושימש כאב בית דין של ועדת ערר בענייני קרקעות ביהודה ושומרון, בדרגת רב-סרן.
| השכלה ואקדמיה |
בוגר בהצטיינות ומוסמך בהצטיינות (1967) של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובעל תואר דוקטור J.S.D במשפטים (1975) של בית הספר למשפטים באוניברסיטת שיקגו, ארה"ב. שימש כאסיסטנט, מרצה, מרצה בכיר ופרופסור חבר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. היה פרופסור אורח וחוקר אורח באוניברסיטאות בארה"ב ובגרמניה. פרסומיו המדעיים (בישראל ובארה"ב) הם בתחום דיני הקניין.
בין השנים 1990-1985 שימש כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. בשנת 1990 ייסד את בית הספר למשפטים "רמות משפט", המכללה החוץ תקציבית הראשונה מסוגה בישראל, ועמד בראשה עד שנת 1995.
בשנת 1994 ייסד את המרכז הבינתחומי הרצליה, האוניברסיטה הפרטית המלכ"רית הראשונה בישראל. למרות התנגדות הממסד, ומתוך מחנה צבאי נטוש, הקים מוסד אקדמי שתוך זמן קצר נמנה עם היוקרתיים ביותר בישראל. מכהן כנשיא המרכז הבינתחומי הרצליה מאז הקמתו (למעט שנת שבתון 30.1.2006-1.2.2007).
בחודש מארס 2018 קיבל המרכז הבינתחומי בהרצליה אישור מהמועצה להשכלה גבוהה להגיש בקשה לפתיחת תכנית לתואר שלישי (Ph.D) במשפטים. תהליך קבלת האישור לעצם הגשת הבקשה ארך שמונה שנים, ועם אישור תכנית הלימודים לתואר שלישי יהפוך הבינתחומי הרצליה לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל.
באפריל 2018 המכון למנהיגות גלובאלית (Institute for Global Leadership) באוניברסיטת טאפטס היוקרתית בארה"ב העניק את פרס רוברט וג'ואן בנדטסון לדיפלומטיה ציבורית לפרופ' רייכמן. ועדת הפרס ציינה כי החליטה להעניקו השנה לפרופ' רייכמן בשל "מנהיגות יוצאת דופן שגילה בהקמת ובפיתוח הבינתחומי הרצליה, המייצגת ומשקפת את רוח הפרס".
| פעילות ציבורית |
באמצע שנות ה-80 יזם ועמד בראש צוות שניסח הצעת חוקה לישראל. בהצעה הוצגו, בין השאר, רעיון הבחירה הישירה לראשות הממשלה, שיטת בחירות אזורית-יחסית, מגילת זכויות אדם והסדר חדש של יחסי דת ומדינה (1987). לאחר מכן שימש כיו"ר תנועת "חוקה לישראל", והוביל את מאבקה למימוש הצעות החוקה. בעקבות פעילות זו חוקקה הכנסת בשנת 1992 חלק מהצעות "חוקה לישראל" במסגרת של חוקי יסוד.
לאחר מלחמת יום הכיפורים הצטרף לפרופ' אמנון רובינשטיין והיה בין מייסדי תנועת "שינוי". בשנת 1999 היה גורם חשוב בהחייאתה של תנועת "שינוי" וכהוקרה נבחר בשנת 2004 לתפקיד יו"ר הנשיאות של מועצת "שינוי". בשנת 2005 נענה פרופ' רייכמן לפנייתו של ראש הממשלה, אריאל שרון, להיות מועמדה של מפלגתו החדשה "קדימה" לתפקיד שר החינוך. פרופ' רייכמן הודיע מראש בציבור שהוא מוכן להתפטר מתפקידו כנשיא המרכז הבינתחומי הרצליה לשם מילוי תפקיד שר החינוך בלבד, במטרה לסייע בפתרון האתגרים החינוכיים עימם מתמודדת המדינה. לאחר הבחירות, במסגרתן נבחר פרופ' רייכמן לכהן כחבר בכנסת ישראל, החליט אהוד אולמרט להעביר את תפקיד שר החינוך לשותפים קואליציוניים. פרופ' רייכמן קיים את הצהרתו, ויתר על תפקיד של שר המשפטים שהוצע לו, התפטר מכהונתו בכנסת ושב לתפקידו החינוכי כנשיא המרכז הבינתחומי הרצליה. על צעדו זה זכה לאהדה ציבורית רבה.
בשנת 2010 קיבל פרופ' רייכמן תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת היינריך היינה בדיסלדורף, גרמניה. שימש כדירקטור בבנק הבינלאומי הראשון וכן כדירקטור בבנק הפועלים; שימש כיו"ר ועדת זכויות האדם בלשכת עורכי הדין; עמד בראשן של ועדות ציבוריות והיה חבר באחרות, ובין השאר, הציע רפורמות בתחום דיני המקרקעין והסדר מקצועות השמאות והתיווך במקרקעין.
בשנת 2018 העניק המכון למנהיגות גלובאלית (Institute for Global Leadership) באוניברסיטת טאפטס היוקרתית בארה"ב את פרס רוברט וג'ואן בנדטסון לדיפלומטיה ציבורית לפרופ' רייכמן. בנימוקי ועדת הפרס צוין כי הוחלט להעניקו לפרופ' רייכמן בשל "מנהיגות יוצאת דופן שגילה בהקמת ובפיתוח הבינתחומי הרצליה, המייצגת ומשקפת את רוח הפרס".
בהמשך השנה הוענק לפרופ' רייכמן פרס המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) על תרומתו הרוחבית והמשמעותית לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל. בנימוקי המל"ג נכתב, בין היתר, כי "פרופ' רייכמן נטל חלק בשינוי שהוביל לפריחת המכללות בישראל בכלל והיה החלוץ שהקים מוסד אקדמי שאינו מתוקצב על ידי המדינה. פרופ' רייכמן אפשר, בפועלו, למערכת האקדמית להתפתח כשלצד המכללות המתוקצבות פועל מודל נוסף של מכללות שאינן מתוקצבות. בכך סלל דרך במדינת ישראל לפיתוחה של ההשכלה הגבוהה שאינה נשענת על הכסף הציבורי. בעקבות יוזמתו קמו מוסדות נוספים, אך אין ספק שהוא מורה הדרך שהשפיע על המערכת כולה ותוצאות מפעלו בוודאי ימשיכו להקרין עליה ועל התפתחותה בעתיד".
ב-17 באוגוסט 2021, הכירה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) באופן רשמי במרכז הבינתחומי כאוניברסיטה.
עם קבלת ההכרה הודיע פרופ' רייכמן על סיום כהונתו כנשיא – 27 שנים לאחר שיסד את הבינתחומי בבסיס צבאי נטוש בהרצליה. עם קבלת ההכרה וסיום כהונתו כנשיא, יושמה החלטת האספה הכללית של הבינתחומי הרצליה לשנות את שם המוסד ולקוראו "אוניברסיטת רייכמן".
השם החדש, נאמר בהחלטה, נועד לשקף נאמנה את אופיו של המוסד כאוניברסיטה פרטית (מלכ"ר) במתכונת האוניברסיטאות המובילות בעולם, מוסד אקדמי מחקרי אשר פועל בסטנדרטים האקדמיים המחמירים ביותר. לצד זה, מנציח השם ומכבד את חזונו השאפתני של הנשיא והמייסד, בהוקרה על חתירתו הבלתי נלאית למימושו ועל יזמותו פורצת הדרך, אשר בתוך 27 שנים הציבו את הבינתחומי בשורה הראשונה של המוסדות האקדמיים בישראל.
אוריאל רייכמן נשוי (בשנית) לאדריכלית נירה רייכמן, אב לשתי בנות, רונית וענת, ולגדי סלייד, וסב לשבעה נכדים.