כתבות

12345...
מרכז הבין-טחונים? האוניברסיטאות עשו לנו מעשה נבלה. אנחנו יעילים פי 100 מהן
מרכז הבין-טחונים? האוניברסיטאות עשו לנו מעשה נבלה. אנחנו יעילים פי 100 מהן" 9 בינואר 2019

מן העיתונות: יש צבועים שאומרים שהבינתחומי הוא רק בשביל העשירים" ■ "ההשמצות של האוניברסיטאות נגדנו לא מחזיקות מים" ■"אנחנו אוניברסיטה כבר שנים ובדרך לעוד תארי דוקטור" ■ ראיון חסר מעצורים עם פרופ' אוריאל רייכמן, מייסד המרכז הבינתחומי הרצליה, שנהפך השנה לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל- ראיון אישי עם פרופ' רייכמן במגזין דה- ארקר

הכרזה עם תוקף | מאמר דעה ב
הכרזה עם תוקף | מאמר דעה ב"ישראל היום": חוק הלאום הנוכחי התעלם מהיבט זה ויצר טקסט מפלג וחסר השראה, המתנתק בשתיקתו מערכי המורשת הציונית. טוב תעשה הכנסת אם תחליט על ביטול חוק הלאום, ובמקומו תקנה מעמד של חוק יסוד להכרזת העצמאות של מדינת ישראל. 9 בינואר 2019

חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (הידוע כחוק הלאום), מגדיר מעצם מהותו את מדינת ישראל. למסר הלאומי חייב היה לכן להתלוות מסר לכלל אזרחי המדינה. גדולתה של הכרזת העצמאות בכך שידעה לשלב קביעה נחרצת בדבר ריבונות העם היהודי במכורתו, עם מחויבות ערכית של המדינה לכלל אזרחיה.
כל הפרשנויות והדעות על חוק הלאום בעמוד המיוחד
חוק הלאום הנוכחי התעלם מהיבט זה ויצר טקסט מפלג וחסר השראה, המתנתק בשתיקתו מערכי המורשת הציונית. טוב תעשה הכנסת אם תחליט על ביטול חוק הלאום, ובמקומו תקנה מעמד של חוק יסוד להכרזת העצמאות של מדינת ישראל.

ביום ה' באייר תש"ח התחולל אירוע מכונן, השני בחשיבותו בתולדות העם היהודי מאז יציאת מצרים. הכרזתו של בן־גוריון "על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל" לוותה בתיאור עוצמתי של סאגת העם היהודי והמאבק הציוני. העם שפינסקר תיאר כ"עם שאינו חי עוד ובכל זאת משוטט בין החיים", חידש באותו יום את ריבונותו והתייצב כאומה בין העמים. לאחר השואה, היסטוריה רווית דם וקורבנות המגשימים והלוחמים מימשו היהודים "את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל ישרים במולדת עמם".
הכרזת העצמאות לא רק כוננה את מדינת הלאום היהודית, אלא גם קבעה את עקרונות היסוד שמגדירים את מהותה:
"מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות…", עקרונות אלו משקפים את ההגות הציונית והשאיפה לחברת מופת.
במהלך 70 שנה, גם ללא תוקף משפטי, הגדירה הכרזת העצמאות עבור אזרחי ישראל את מהות המדינה. "מגילת העצמאות" מצויה בכל מוסד חינוכי וציבורי בישראל, ואין לנו מסמך אחר המהווה את המכנה המשותף, בסיס ההסכמה הלאומית.

***
חוק הלאום בא להשיג שתי מטרות: האחת, לקבוע שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי; והשנייה, לאפיין את ישראל כמדינת הלאום. אם אלו אכן המטרות והתעורר צורך ליתן להן ביטוי חוקתי, מדוע לא להפוך את הכרזת העצמאות, המבטאת מטרות אלה בצורה נאצלת, לחוק יסוד שיזכה בלגיטימציה הרחבה ביותר?
התשובה היא שיוזמי חוק הלאום הולידו אותו כדי לחרוג מהכרזת העצמאות ולצמצם את השפעתה. עצם העובדה שלחוק הלאום יש תוקף של חוק יסוד ואילו להכרזת העצמאות אין תוקף משפטי ישיר, גורמת לכך שכעת, ההגדרה המחייבת של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי אינה בהכרזת העצמאות – אלא בחוק הלאום.
על פניו, חוק הלאום מצהיר על מוסכמות ידועות. אלא שמשמעותו האמיתית של החוק מצויה במה שאינו אומר, בערכי הכרזת העצמאות שהוא מותיר בחוץ, מעלים ומשתיק. ייאמר בבירור: חוק הלאום מחולל בשתיקתו שינוי משמעותי במדינת ישראל.

***
אם היו למישהו ספקות, הדברים התבררו מייד לאחר העברת החוק. דוברי ממשלה הסבירו שעקרון השוויון עלול להתנגש במטרותיה ובאופייה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. ההבחנה בין אזרחי המדינה היהודים לאחרים, פגעה עמוקות באחינו הדרוזים שקוברים את חלליהם ומסכנים את חייהם במלחמות ישראל.
עלבונם הוא גם עלבון לאלפי היהודים חבריהם לנשק, שחוו איתם את מציאות הקרב הקשה. אי צדק הוא להתעלם גם מאזרחי ישראל המוסלמים והנוצרים שהם חלק מאיתנו. התעלמות אינה הדרך להתמודד בהקצנה פוליטית. העימות בין ערכי הלאומיות לשוויון ניתן לפתרון באמצעות האיזון על משוואת המדינה היהודית־דמוקרטית.
חוק הלאום יצר תדמית שלפיה אי השוויון הוא חלק מזהותה הלאומית של ישראל. תפיסה זו נוגדת את המחויבות הציונית למיעוט. כך הרצל, בספרו "אלטנוילנד", מתאר את תבוסתו בבחירות של רב אורתודוקסי המבקש לאסור על מי שאינו יהודי להיות אזרח המדינה היהודית.
חוק הלאום קובע שהעם היהודי זכאי "לממש במדינת ישראל את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית". מכאן ברור שתהליך ההגדרה העצמית, התרבותית והדתית הוא תהליך נמשך. השאלה היא האם במסגרת זו תישמר הבטחת הכרזת העצמאות לחופש דת וחופש מדת. בעוד השקפת העולם הציונית ראתה בכל היהודים, דתיים ואתיאיסטים, אפיקורסים ושומרי מסורת, בנים שווים לעם היהודי. המציאות המתהווה בישראל נוטה לכיוון אחר.
שר הפנים דרעי הכריז שבני הקהילה הרפורמית (מרבית יהודי ארה"ב) הם נוצרים וניתן למנוע מהם תפילה אפילו בפינה נפרדת בכותל. הרבנות הראשית עומדת לקבוע בחוק את המונופול שלה על הגיור ושליטתם של בתי הדין הרבניים בנושאי נישואים וגירושים גם על חילונים, עתידה להתחזק בחקיקה שתקנה להם שיפוט בנושאים אזרחיים.
בעקבות מעצרו של רב קונסרבטיבי בחיפה והאיום בכליאתו לשנתיים בשל נישואים שערך ללא רישום ברבנות, ובעקבות חוק הלאום, כתב ראש הקהילות הקונסרבטיביות בארה"ב, הרב וורניק, לקונסול ישראל בניו יורק, כי נוצרת תהום בין מדינת ישראל לתפוצות והוסיף: "ממשלת ישראל נמצאת בסיכון של פגיעה בכלל ישראל ובוודאי לגבי הדור הבא של יהדות צפון אמריקה… ישראל מאבדת את נשמתה ומחלישה את הדמוקרטיה שלה ואופייה היהודי. האור לגויים שלה מעומעם. אפילו אני מתקשה לראותו".
יש להניח שההגדרה העצמית של הלאום היהודי בישראל תיקבע בכנסת. כיוון שכך, ובהיעדר מגבלות, האם נראה התגברות של חקיקה שתעצים את מונופול הרבנות ותפגע בחופש הדת ובחופש מדת?
חוק הלאום עלול לנתק את מדינת ישראל מערכי הציונות שעליהם הוקמה. רבים מבני דורי ודורות אחריי ראו בהכרזת העצמאות מורת דרך לאומית, שבנתיבה הלכנו גם בימים קשים של קרב ומחסור. את המרכז הבינתחומי הקמנו כאוניברסיטה ציונית כמשמעותה בהכרזת העצמאות. ברוח זו פעלנו כל השנים – בהכשרת מנהיגות העתיד, בהבאת אלפי עולים לארץ, בעידוד המשרתים ביחידות עילית בצה"ל ובשירותי הביטחון, במאבק נגד ה־BDS, בהתנדבות חברתית ובהענקת ידע וכישורים להגשמה אישית במדינה דמוקרטית.
חוק הלאום אינו תחליף להכרזת העצמאות. במקום לחזק האחדות והשליחות הציונית, הוא החריף עימותים העלולים לפגוע בעוצמת ישראל. מתן תוקף חוקתי להכרזת העצמאות יאפשר לנו להמשיך יחד בדרך המובילה אותנו 70 שנה. √

מן העיתונות:
מן העיתונות: "אושרה הקמת האוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל" 15 באפריל 2018

ביום שלישי, ה- 20 במרץ נפל דבר בישראל.
המועצה להשכה גבוהה אישרה למרכז הבינתחומי הרצליה לפתוח בהליך להענקת תארי דוקטורט.
כל כלי התקשורת בישראל סיקרו את האירוע בהרחבה.
הנה מקבץ מהכתבות שליוו את האירוע ההיסטורי:

The Marker

Mako

ערוץ 10

מעריב

Ynet

גלובס

המועצה להשכלה גבוהה אישרה למרכז הבינתחומי הרצליה לפתוח בהליך להענקת תארי דוקטורט
המועצה להשכלה גבוהה אישרה למרכז הבינתחומי הרצליה לפתוח בהליך להענקת תארי דוקטורט 9 באפריל 2018

המועצה להשכלה גבוהה אישרה למרכז הבינתחומי הרצליה לפתוח בהליך להענקת תארי דוקטורט

המשך
פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי הרצליה, וד
פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי הרצליה, וד"ר אריק זימרמן, ראש רשות המחקר בבינתחומי השתתפו במשלחת המועצה להשכלה גבוהה בראשות נשיא המדינה, מר ראובן רובי ריבלין, להודו 22 ביוני 2017

בטרם הצטרפו למשלחת, ערכו פרופ' רייכמן וד"ר זימרמן ביקורים אצל שותפים פוטנציאליים במומבאי ובפּוּנה. פרופ' רייכמן וד"ר זימרמן ביקרו, בין היתר, באוניברסיטת מומבאי, באקדמיית מגנאד דסאי (Meghnad Desai) לכלכלה, בבית ספר SP Jain למנהל, בבורסת המניות של בומביי, במכללת סימביוזיס ואצל קבוצת התקשורת סאקאל.

בנוכחותו של הנשיא ריבלין נחתמו שישה הסכמים לשיתוף פעולה, ביניהם שלושה הסכמים לחילופי סטודנטים עם אוניברסיטת ג'ווהרלל נהרו, אוניברסיטת אמיטי (Amity), ו- We School. בנוסף, נחתמו מזכרי הבנות שנועדו לסלול הדרך לשיתופי פעולה רחבים ומשמעותיים עם בית ספר SP Jain למנהל, קרן Delivering Change ובורסת בומבאי.

india-raichman-webpart1
בתמונה (משמאל לימין): פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי, חותם על מזכר הבנה עם מר אביג'יט פאוואר, מייסד ויו"ר קרן Delivering Change; ד"ר אריק זימרמן, ראש רשות המחקר בבינתחומי. יושבים מאחור: נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין; פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הועדה לתכנון ולתקצוב.

איגוד השיווק הישראלי העניק פרס מפעל חיים בשיווק לפרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי הרצליה
איגוד השיווק הישראלי העניק פרס מפעל חיים בשיווק לפרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי הרצליה 22 ביוני 2017

איגוד השיווק הישראלי העניק פרס מפעל חיים בשיווק לפרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי הרצליה

איגוד השיווק הישראלי העניק פרס מפעל חיים בשיווק לפרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי הרצליה, במסגרת טקס הכרזת הזוכים של תחרות השיווק האפקטיבי, ה-EFFIE, שהתקיים ב-5 ביולי.
פרס מפעל חיים בשיווק של איגוד השיווק מוענק זו הפעם השמינית, והוא הפרס היוקרתי ביותר שניתן על ידי האיגוד המייצג את המפרסמים והמשווקים בישראל (עוד בשמו הקודם "איגוד המפרסמים"). בין מקבלי הפרס בעבר: ברונו לנדסברג, מיכאל שטראוס, דן פרופר, ליאון קופלר, אריק רייכמן, עמוס שפירא וגזי קפלן ז"ל.

 

בהענקת פרס זה מבקש איגוד השיווק להביע את הערכתו הגדולה ורבת השנים לפרופ' רייכמן אשר ייסד בשנת 1994 את המרכז הבינתחומי הרצליה.

במהלך שני עשורים הצליח הבינתחומי הרצליה להיות חלוץ בנושאים רבים, להכניס תכניות לימודים בינתחומיות מעודכנות וחדשניות, לגייס את טובי החוקרים בתחומים רבים, לפעול למען השבת מוחות ישראלים לארץ, לבסס את מעמדו של המרכז בישראל ובמישור הבינלאומי, ולהוכיח חשיבה אחרת וחדשנות אקדמית, כאשר כל העת הסטודנט הוא במרכז העשייה האקדמית.
effie2

בתמונה (מימין לשמאל): תלמה בירו, פרופ' אוריאל רייכמן ואייל מליס

מאיגוד השיווק נמסר: "אנו גאים על ההזדמנות להעניק את הפרס היוקרתי –פרס מפעל חיים בשיווק – לפרופ' אוריאל רייכמן, איש חזון וחולם, ורואים במפעל חייו דוגמה ומופת ניהוליים. המודל הייחודי של המרכז הבינתחומי בראשותו, המשלב מצוינות במחקר ובהוראה, בצד אחריות חברתית ומעורבות בקהילה, תורם תרומה משמעותית וחשובה להכשרת מנהיגות העתיד של ישראל".

 

49 מהלכי שיווק מצטיינים יתחרו ב-18 קטגוריות בגמר תחרות האפי 2016. התחרות, המנוהלת ע"י איגוד השיווק הישראלי, איגוד הפרסום והמי"ל מתקיימת בישראל זו השנה ה-15 ושיאה בטקס הכרזת הזוכים שיתקיים ב- 5 ביולי, באולם "שבע" בתל אביב.
האפי הוא פרס בינ"ל יוקרתי, שמתמודדות עליו החברות הגדולות ביותר בעולם ובמשק הישראלי. התחרות נערכת ביותר מ-40 מדינות.