נאום פרופ' רייכמן מתוך טקס הבוגרים בשנת 2010.
המשך"אנחנו מחנכים לאורו של המוטו חרות ואחריות, שפירושו לתת לבוגר את הכלים לעשות כל מה שהוא רוצה בלי להיכנע למגבלות, בלי לחכות לגורמי שלטון שיעשו בשבילו – אבל לעשות את זה במסגרת אחריות ברורה לסביבה ומתוך רצון לפעול בתוכה".
נאום פרופ' רייכמן מתוך טקס הבוגרים בשנת 2010.
המשךיש רגעים מעטים בחיינו בהם אנו עוצרים במעלה ההר, מביטים אחורה למורד ורואים את נוף הדרך שעברנו. בשקט של הטבע, ממלאים ריאותינו אוויר ולמרות הזיעה והשרירים התפוסים, אנחנו מרגישים לשניות אחדות סחרחורת של התעלות. הטיפוס ימשך – אבל אנחנו כבר בפסגת הישג כוח הרצון שלנו. המשך
הערב הזה שורה על כולנו תחושה של רוממות רוח. כל אחת ואחד מכם, המוסמכים והבוגרים, הגיע להישג בעל משמעות בחייכם. ההישג לא בא בקלות. הוא חייב השקעת מאמץ אינטלקטואלי, שקידה ומתח רב בעקבות כתיבת מאות בחינות, עבודות ובחנים והשתתפות בכאלפיים שעות הרצאה. המשך
היום הוא יום חג. בטקס היום מסתיים מאמץ גדול בן מספר שנים. המאמץ שלכם, המוסמכים והבוגרים, כלל מאות בחינות ועבודות, אלפי שעות לימוד, ימים של מתח, לילות של לימוד ללא שינה כל זאת, לעיתים קרובות, תוך עבודה מייגעת למימון הקיום ושכר הלימוד.המשך
בחודש מאי 1994, לפני שמונה שנים בדיוק, נכנסו חבורה קטנה של פרופסורים למחנה צבאי הרוס לחלוטין בהרצליה. לא היו לנו מקורות כספיים אבל היתה לנו אמונה שהגיעה שעתה של אקדמיה אחרת. עזבנו משרות עם קביעות בטובות שבאוניברסיטאות בארץ ובחו"ל כדי לצאת לדרך רבת סיכונים. הכרזנו מראש שאין אנו מבקשים סיבסוד ציבורי של הועדה לתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. לו היינו עושים זאת היינו לכל היותר מכללה שנדונה לבינוניות, שכן היו קובעים לנו את שכר המרצים, התקנים ובעיקר את הנושאים שבהם נהיה רשאים לעסוק. במסירות אין קץ בנינו כאן תשתית אנושית ופיזית שאיפשרה את קיום המוסד המיוחד הזה.
המשך