אוניברסיטת רייכמן / כנס הרצליה

חוסנה של מדינת ישראל מחייב מסגרת של הסכמות ערכיות בסיסיות כתנאי לשימור יחד לאומי, העומד גם לנוכח חילוקי דעות. באתי לטעון היום, שהיה לנו בסיס כזה ושמו הכרזת העצמאות. מסמך מכונן וחיוני זה נוטרל על ידי חוק הלאום בגין כניעה לחרדים. כניעה זו פתחה את השער והיא משתלבת עם מגמה מסוכנת של שינויים חוקים וחוקתיים העלולים לפגוע בדמוקרטיה הישראלית ולזעזע את בסיס ההסכמה הלאומית. חשוב שנעסוק בנושא ברצינות, מבלי להיגרר לרטוריקה של בחירות.

המרכז הבינתחומי הצטרף מהיום הראשון לקריאתו של נשיא המדינה ראובן ריבלין לפעול למען חיזוק האחדות הפנימית בין כל ארבעת שבטי ישראל, כדי לגבש תקווה ישראלית חדשה וזאת באמצעות צוותי חשיבה ומחקר. היום אני סבור שכדי להצליח בהידברות בין כל שבטי ישראל יש לגבש ראשית את ליבת החברה הישראלית, הכוללת כשני שליש מהאוכלוסייה, סביב חזרה לרעיון הציוני וחיזוקו.

בפרוס שנת ה- 70 לעצמאות ישראל, אנו מצויים על סִפּו של איום פנימי. יש ותהליכים מסוכנים מתרחשים מבית, מתחילים כמעט בגניבה, בחשאי ובאין רואה, מבלי שמרגישים בהם. תהליך כזה כבר החל, ואני מזמין אתכם לעקוב יחד איתי, צעד אחר צעד, בחשיפת העלילה, עלילה שמאיימת על בסיס הקיום המשותף של המדינה הציונית.

כנס הרצליה מתקיים השנה תחת כותרת פיוטית משהו – אורות וצללים – מאזן ההזדמנויות והסיכונים. אלא שהפיוט לא יכול לכסות על המתח הגדול והפערים שנפערים מתחת לרגלינו. לצד הישגים קיימים צללים עמוקים: המתח בין הישראלים, היהודים היושבים בציון, לבין אחינו, בני הקהילות היהודיות ברחבי העולם. המתח בין הכלכלה האיתנה בכל קנה מידה המקובל בעולם, לבין המצוקה הכלכלית והחברתית שחווים רבים מאזרחי ישראל. המתח בינינו לבין שכנינו הפלסטינים.

הכוח מבוזר ביותר בחברה שלנו ויש בכך היבט חיובי. לעומת זאת, קיים רוב מובהק על פי שני המבחנים האחרים. קיים רוב אתני-תרבותי ברור בחברה הישראלית. רוב האזרחים מגדירים עצמם יהודים, בין אם הסיבה לכך דתית, לאומית, תרבותית-היסטורית או אחרת. הזיקה ההדדית קשה לעיתים להגדרה ולהסבר, אך היא קיימת, ומכאן גם שאיפת היהודים לחיים משותפים, ריבונות ושליטה עצמית על גורלם ועל כבודם.

מדינת ישראל מצויה בתקופה קשה. מבית נחשפת שחיתות שלא ידענו כמותה בעבר, האלימות גוברת והעוינות בין השסעים בחברה הפכה למציאות. דרישות לצדק חברתי מתגברות ומנגד יזמים ישראלים נוטשים בטענות שונות. בזירה הבינלאומית מתחזקת תנועת החרם על ישראל, באירופה קיים זרם חזק של דעת קהל עוינת ובארה"ב ניכרת אירוזיה באהדה לישראל. המשך תופעה זו עלול לגרום בסיום העימות הבא לקשיים בחידוש מלאי צבאי, סנקציות כלכליות והליכים משפטיים.

ביום 6 ביולי 1896 נשא הרצל נאום בפני מועדון המכבים בלונדון. בנאום הציג הרצל את עיקרי חזונו. "היהודים רוצים מדינה משלהם", הוא אמר, "שבה יוכלו סוף סוף לחיות ולשגשג כאנשים בני חורין". מדינה זו, הוא הוסיף, חייבת להיות "שייכת לנו לפי משפט העמים". רעיון המולדת חיוני כדי "שיהיה אפשר לפחות להבטיח [ליהודים] שלעולם לא ירדפום עוד מטעמים דתיים או לאומיים". "יש לנו זכות", קבע הרצל בלונדון, "לפחות במידה שיש לאחרים, לדרוש לנו ארץ לקיומנו המדיני. רכשנו זכות זו בייסורים, שאין דומה להם בתולדות המין האנושי. זרם של דם ליווה את מהלכנו בדרך מאות בשנים".

הערכות המצב בכנס הרצליה השנה תיארו מציאות מדאיגה העלולה להוביל לעימותים רבי עוצמה בתנאי בדידות מדינית.

אל מול הקשיים חיוני שנחזק את החוסן הפנימי. אני רוצה לפתוח את ההתייחסות שלי מזווית אישית, לדבר על שלושה סטודנטים של המרכז הבינתחומי שנרצחו: יוסי דהאן, רועי אביסף וניר כץ זיכרונם לברכה.

המשך

בימים האחרונים התקיימו כאן דיונים שעסקו בנושאים מהותיים לחוסן הלאומי של ישראל, אבל גם לקיומו ואיכות החיים של המין האנושי. כנס הרצליה מאפשר לקובעי המדיניות, להוגים ולמשפיעים מכל זירות החברה הישראלית לקחת חלק פעיל בשיח רב-תחומי וגלובאלי.המשך

כנס הרצליה מהווה תרומה של המרכז הבינתחומי, באמצעות המכון למדיניות ואסטרטגיה, לחברה הישראלית. הדיונים כאן תורתיים ומקיפים, מכילים יסודות תכנוניים, והמכלול מהווה פורום ייחודי בישראל שצריך לשרת את כל מקבלי ההחלטות המרכזיים במדינה.המשך