הכרזה עם תוקף | מאמר דעה ב"ישראל היום": חוק הלאום הנוכחי התעלם מהיבט זה ויצר טקסט מפלג וחסר השראה, המתנתק בשתיקתו מערכי המורשת הציונית. טוב תעשה הכנסת אם תחליט על ביטול חוק הלאום, ובמקומו תקנה מעמד של חוק יסוד להכרזת העצמאות של מדינת ישראל.

9 בינואר 2019

חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (הידוע כחוק הלאום), מגדיר מעצם מהותו את מדינת ישראל. למסר הלאומי חייב היה לכן להתלוות מסר לכלל אזרחי המדינה. גדולתה של הכרזת העצמאות בכך שידעה לשלב קביעה נחרצת בדבר ריבונות העם היהודי במכורתו, עם מחויבות ערכית של המדינה לכלל אזרחיה.
כל הפרשנויות והדעות על חוק הלאום בעמוד המיוחד
חוק הלאום הנוכחי התעלם מהיבט זה ויצר טקסט מפלג וחסר השראה, המתנתק בשתיקתו מערכי המורשת הציונית. טוב תעשה הכנסת אם תחליט על ביטול חוק הלאום, ובמקומו תקנה מעמד של חוק יסוד להכרזת העצמאות של מדינת ישראל.

ביום ה' באייר תש"ח התחולל אירוע מכונן, השני בחשיבותו בתולדות העם היהודי מאז יציאת מצרים. הכרזתו של בן־גוריון "על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל" לוותה בתיאור עוצמתי של סאגת העם היהודי והמאבק הציוני. העם שפינסקר תיאר כ"עם שאינו חי עוד ובכל זאת משוטט בין החיים", חידש באותו יום את ריבונותו והתייצב כאומה בין העמים. לאחר השואה, היסטוריה רווית דם וקורבנות המגשימים והלוחמים מימשו היהודים "את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל ישרים במולדת עמם".
הכרזת העצמאות לא רק כוננה את מדינת הלאום היהודית, אלא גם קבעה את עקרונות היסוד שמגדירים את מהותה:
"מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות…", עקרונות אלו משקפים את ההגות הציונית והשאיפה לחברת מופת.
במהלך 70 שנה, גם ללא תוקף משפטי, הגדירה הכרזת העצמאות עבור אזרחי ישראל את מהות המדינה. "מגילת העצמאות" מצויה בכל מוסד חינוכי וציבורי בישראל, ואין לנו מסמך אחר המהווה את המכנה המשותף, בסיס ההסכמה הלאומית.

***
חוק הלאום בא להשיג שתי מטרות: האחת, לקבוע שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי; והשנייה, לאפיין את ישראל כמדינת הלאום. אם אלו אכן המטרות והתעורר צורך ליתן להן ביטוי חוקתי, מדוע לא להפוך את הכרזת העצמאות, המבטאת מטרות אלה בצורה נאצלת, לחוק יסוד שיזכה בלגיטימציה הרחבה ביותר?
התשובה היא שיוזמי חוק הלאום הולידו אותו כדי לחרוג מהכרזת העצמאות ולצמצם את השפעתה. עצם העובדה שלחוק הלאום יש תוקף של חוק יסוד ואילו להכרזת העצמאות אין תוקף משפטי ישיר, גורמת לכך שכעת, ההגדרה המחייבת של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי אינה בהכרזת העצמאות – אלא בחוק הלאום.
על פניו, חוק הלאום מצהיר על מוסכמות ידועות. אלא שמשמעותו האמיתית של החוק מצויה במה שאינו אומר, בערכי הכרזת העצמאות שהוא מותיר בחוץ, מעלים ומשתיק. ייאמר בבירור: חוק הלאום מחולל בשתיקתו שינוי משמעותי במדינת ישראל.

***
אם היו למישהו ספקות, הדברים התבררו מייד לאחר העברת החוק. דוברי ממשלה הסבירו שעקרון השוויון עלול להתנגש במטרותיה ובאופייה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. ההבחנה בין אזרחי המדינה היהודים לאחרים, פגעה עמוקות באחינו הדרוזים שקוברים את חלליהם ומסכנים את חייהם במלחמות ישראל.
עלבונם הוא גם עלבון לאלפי היהודים חבריהם לנשק, שחוו איתם את מציאות הקרב הקשה. אי צדק הוא להתעלם גם מאזרחי ישראל המוסלמים והנוצרים שהם חלק מאיתנו. התעלמות אינה הדרך להתמודד בהקצנה פוליטית. העימות בין ערכי הלאומיות לשוויון ניתן לפתרון באמצעות האיזון על משוואת המדינה היהודית־דמוקרטית.
חוק הלאום יצר תדמית שלפיה אי השוויון הוא חלק מזהותה הלאומית של ישראל. תפיסה זו נוגדת את המחויבות הציונית למיעוט. כך הרצל, בספרו "אלטנוילנד", מתאר את תבוסתו בבחירות של רב אורתודוקסי המבקש לאסור על מי שאינו יהודי להיות אזרח המדינה היהודית.
חוק הלאום קובע שהעם היהודי זכאי "לממש במדינת ישראל את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית". מכאן ברור שתהליך ההגדרה העצמית, התרבותית והדתית הוא תהליך נמשך. השאלה היא האם במסגרת זו תישמר הבטחת הכרזת העצמאות לחופש דת וחופש מדת. בעוד השקפת העולם הציונית ראתה בכל היהודים, דתיים ואתיאיסטים, אפיקורסים ושומרי מסורת, בנים שווים לעם היהודי. המציאות המתהווה בישראל נוטה לכיוון אחר.
שר הפנים דרעי הכריז שבני הקהילה הרפורמית (מרבית יהודי ארה"ב) הם נוצרים וניתן למנוע מהם תפילה אפילו בפינה נפרדת בכותל. הרבנות הראשית עומדת לקבוע בחוק את המונופול שלה על הגיור ושליטתם של בתי הדין הרבניים בנושאי נישואים וגירושים גם על חילונים, עתידה להתחזק בחקיקה שתקנה להם שיפוט בנושאים אזרחיים.
בעקבות מעצרו של רב קונסרבטיבי בחיפה והאיום בכליאתו לשנתיים בשל נישואים שערך ללא רישום ברבנות, ובעקבות חוק הלאום, כתב ראש הקהילות הקונסרבטיביות בארה"ב, הרב וורניק, לקונסול ישראל בניו יורק, כי נוצרת תהום בין מדינת ישראל לתפוצות והוסיף: "ממשלת ישראל נמצאת בסיכון של פגיעה בכלל ישראל ובוודאי לגבי הדור הבא של יהדות צפון אמריקה… ישראל מאבדת את נשמתה ומחלישה את הדמוקרטיה שלה ואופייה היהודי. האור לגויים שלה מעומעם. אפילו אני מתקשה לראותו".
יש להניח שההגדרה העצמית של הלאום היהודי בישראל תיקבע בכנסת. כיוון שכך, ובהיעדר מגבלות, האם נראה התגברות של חקיקה שתעצים את מונופול הרבנות ותפגע בחופש הדת ובחופש מדת?
חוק הלאום עלול לנתק את מדינת ישראל מערכי הציונות שעליהם הוקמה. רבים מבני דורי ודורות אחריי ראו בהכרזת העצמאות מורת דרך לאומית, שבנתיבה הלכנו גם בימים קשים של קרב ומחסור. את המרכז הבינתחומי הקמנו כאוניברסיטה ציונית כמשמעותה בהכרזת העצמאות. ברוח זו פעלנו כל השנים – בהכשרת מנהיגות העתיד, בהבאת אלפי עולים לארץ, בעידוד המשרתים ביחידות עילית בצה"ל ובשירותי הביטחון, במאבק נגד ה־BDS, בהתנדבות חברתית ובהענקת ידע וכישורים להגשמה אישית במדינה דמוקרטית.
חוק הלאום אינו תחליף להכרזת העצמאות. במקום לחזק האחדות והשליחות הציונית, הוא החריף עימותים העלולים לפגוע בעוצמת ישראל. מתן תוקף חוקתי להכרזת העצמאות יאפשר לנו להמשיך יחד בדרך המובילה אותנו 70 שנה. √