טקס עמיתי כבוד

26.5.2015

פרופ' אוריאל רייכמן

נכבדי כולם,

לפני 21 שנה ושבועיים הכרזנו על הקמת המרכז הבינתחומי. לא הייתה בידנו הסמכה להעניק תארים אקדמיים, הבטחות להקצאת קרקע הופרו ועמדו לפנות אותנו, לא היה לנו כסף, לא ביקשנו כסף מהמדינה ולא יכולנו לגייס משקיעים כיוון שמלכתחילה היינו ללא כוונות רווח, ולמרות זאת ניסו אפילו למנוע מאיתנו לקבל תרומות פטורות ממס כמו כל מלכ"ר אחר בישראל. לא היה לנו הרבה, אבל הייתה אמונה גדולה ורוח איתנה שהגיע הזמן להקים אקדמיה לא תלויה בשלטון שמטרתה העיקרית היא חינוך מנהיגות העתיד של המדינה.

21 שנה אחרי זה, אנחנו ניצבים כאן עם קמפוס בנוי, עשרה בתי ספר, שבעת אלפים סטודנטים, מתוכם 1,600 סטודנטים שבאו מלמעלה מ- 80 מדינות בעולם, 16,000 בוגרים, פרסום וקרנות מחקר בינלאומיים, מיטב המרצים, ובעיקר עם רוח מסעירה, רוח של מחויבות לחברה ומצוינות, תרבות מוסדית ייחודית.

כל מה שקיים הוא הודות לאנשים המיוצגים כאן הערב הזה, על הבמה ומולה.

עמיתי הכבוד שלנו הם אנשים בעלי מחויבות לאנשים בארץ הזו, כוח רצון, רגישות אנושית, שליחות לאומית וידידי הבית המשותף שלנו – המרכז הבינתחומי.

הסיפור האנושי המופלא של שלמה אליהו מהווה השראה לרבים. מנער יתום, שנאלץ לסייע בפרנסת משפחתו על ידי עבודה כשליח בחברת הביטוח מגדל – דרך מאבקים וקשיים, כישרון והצלחות – הוא היום בעל השליטה באותה חברת מגדל, חברת הביטוח המובילה בישראל. אוהב אדם, מסייע לרבים בסתר, הוא תורם מלגות לאנשים צעירים שידם אינה משגת כדי שיזכו בהשכלה פורמלית, דבר שהוא מעולם לא זכה בו.

אופייני למורי ודוריס ארקין שהם הקימו ומעורבים במכון זיאמה ארקין לגיל הינקות. מתוך ההכרה שהשנה הראשונה בחיי אדם היא הפורמטיבית ביותר בחייו וטיפול ההורים הוא משמעותי ביותר – תרומתם מהווה נכס אנושי וחברתי כאחד. אמרתי שאופייני שזו אחת מתרומותיהם כי למורי ודוריס רקע בלימודי פסיכולוגיה וזאת לצד שורה שלמה של דברים משותפים נוספים ביניהם כמו אהבה לאמנות, לערכי אנושיות, 35 שנות נישואין ושלושה ילדים, ששניים מהם הם בוגרי הבינתחומי. מורי גדל באותו רחוב חרות צנוע ברמת-גן בו אני גדלתי ובגיל 19, לאחר מות אביו, הופקד בידיו עסק משפחתי קטן שאותו קידם להישגים כלכליים משמעותיים מאוד ביכולות הראויות לכל הערכה.

במרים וברני ינקין פגשתי בשנת 1999 בקולומבוס אוהיו בשעה שהבינתחומי היה בחיתוליו. הם מהראשונים שהאמינו בנו ובשליחות שלקחנו על עצמנו. אביו של ברני היה ציוני, ובראשית שנות ה- 20 של המאה שעברה רכש אדמה להתיישבות בהרצליה. קרקע זו נתרמה לנו על ידי המשפחה ותמורתה סייעה לנו לבניין הקמפוס. מרים וברני הם מנהיגים ציוניים, ולצד פעילותם לחינוך יהודי היו ממנהיגי יהדות ארה"ב במאבקם למען עליית יהודי רוסיה וסיוע להצלתם של יהודי אתיופיה.

אורי דה לוי – איש קבע, טייס קרב, מפקד טייסת F-16, בוגר בהצטיינות של המחזור השני של בית ספר אפי ארזי למדעי המחשב, הקים בכספו וביוזמתו את תכנית "קרן אור" בבינתחומי. זו תכנית ייחודית, המחפשת אנשים הבאים מהפריפריה שאין להם ציונים מעולים מהתיכון, חסרי אמצעים – אבל בעלי כוח רצון ויכולות אנליטיות. קבוצה זו זוכה בזכות אורי במלגה מלאה ללימודים. עשרות מבוגרי תכנית "קרן אור" השתלבו בתעשיית ההיי-טק ומרגש הרגע בו רבים מהם מניחים על השולחן בבינתחומי תרומה למימון הדור הבא של תלמידי הבינתחומי מתוך משכורותיהם הראשונות.

פייר ביסננו הוא זוכה אות וינד ליזמות חברתית. פייר ביסננו הוא ממובילי המאבק באנטישמיות, היה נשיא הקונגרס היהודי האירופאי, תרם רבות לעלייתם של אלפים מיהודי צרפת לישראל, הוא ידיד הבינתחומי ואני גא בכך שלאחרונה עשה עלייה לישראל והוא תושב הרצליה המחזיק בידיו תעודת זהות ישראלית.

על הבמה יושבים גם יו"ר הדירקטוריון, שותפי לדרך, אודי רקנאטי, בקהל יושב גם פרופ' ג'רי וינד שבבית אמו ואיתו תכננו את הקמת הבינתחומי לפני למעלה מ- 21 שנה, וכן נמצאים כאן הפרובוסט והדיקנים המייצגים את המצוינות והמחויבות של הבינתחומי.

אנחנו חוגגים כאן היום לא רק את הישגי המרצים המצטיינים בהוראה ובמחקר אלא גם את הישגי המצטיינים ביותר מבין הבוגרים שלנו. אותם הבוגרים מסמלים את פסגת מטרתנו. מכם אנו מצפים להוביל את החברה שלנו בתחומים השונים ובעיקר בשליחות החברתית והלאומית. מדינת ישראל זקוקה למנהיגות חדשה ואתם תקוות כולנו. זכות גדולה היא לעמוד בראש מוסד בו יש אנשים נפלאים ומוכשרים כמוכם. לבני המשפחה של המצטיינים אני מבקש לומר כי יש לכם בהחלט סיבה טובה להתגאות בבוגרים המצטיינים ולשמוח איתנו באחר הצהריים המיוחד הזה.