אוניברסיטת רייכמן

טקס בוגרים 2010 | חלק ב'

נאום פרופ' רייכמן מתוך טקס הבוגרים בשנת 2010.

בימים של שחיתות שלטונית החוצה גבולות דמוקרטיים; של משבר כלכלי עמוק שכמותו לא נראה מזה עשרות שנים; של שבר חברתי ולאומי בין הקבוצות השונות החיות במדינתנו זו לצד זו; ושל איומים אסטרטגיים מבית ומחוץ על ביטחוננו ושלום משפחותינו; כשהשלטון, החינוך, הערכים והעקרונות, שהיוו אבני בסיס למדינה הדמוקרטית שהוקמה כאן, ממש לא מזמן – לפני 62 שנים – פשטו את הרגל, רחוקים אנו שנות אור מלהיות מדינת אוטופיה.
אבל, בתוך כל הים השחור הזה, קיים לו אי של שפיות. אי של אוטופיה. המקום הזה נמצא כאן – במקום בו אתם יושבים היום. במרכז הבינתחומי הרצליה חונכנו אחרת: ליושר וצדק, לחירות ואחריות, לציונות וסולידריות חברתית, לעזרה לחלש ולנתינה לאחר.

ספק אם זו סנטימנטאליות של גיל או שמחת המפגש; קשה לי שלא להיות טעון רגשית הערב הזה.

אני זוכר רבים מכם. סיפרתם במפגש הלא פורמאלי על ההישגים, ואני יודע שאתם צולחים קשיים ומאבקים. אנחנו חוגגים היום לא רק הצלחות אלא בעיקר תחושה של שותפות אמת אנושית. כל אחד מכם חשוב. המשך

בימים האחרונים התקיימו כאן דיונים שעסקו בנושאים מהותיים לחוסן הלאומי של ישראל, אבל גם לקיומו ואיכות החיים של המין האנושי. כנס הרצליה מאפשר לקובעי המדיניות, להוגים ולמשפיעים מכל זירות החברה הישראלית לקחת חלק פעיל בשיח רב-תחומי וגלובאלי.המשך

הערב הזה מוכיח שיש לכם מקום בלב. מקום מחוץ למעגל האני והקירבה המשפחתית המיידית. לרבים מכם קשה. המשכורות שאתם מרוויחים מקיימות אתכם בחשבון מדוד. למרות זאת תרמתם לסטודנטים נזקקים, סטודנטים, שכמו חלק מכם בעבר, עובדים ולומדים ויכולים לשרוד רק אם יזכו למלגה. המשך

יש רגעים מעטים בחיינו בהם אנו עוצרים במעלה ההר, מביטים אחורה למורד ורואים את נוף הדרך שעברנו. בשקט של הטבע, ממלאים ריאותינו אוויר ולמרות הזיעה והשרירים התפוסים, אנחנו מרגישים לשניות אחדות סחרחורת של התעלות. הטיפוס ימשך – אבל אנחנו כבר בפסגת הישג כוח הרצון שלנו. המשך