"אנחנו מחנכים לאורו של המוטו חרות ואחריות, שפירושו לתת לבוגר את הכלים לעשות כל מה שהוא רוצה בלי להיכנע למגבלות, בלי לחכות לגורמי שלטון שיעשו בשבילו – אבל לעשות את זה במסגרת אחריות ברורה לסביבה ומתוך רצון לפעול בתוכה".
צריף הלשכה של פרופ' רייכמן, נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי הרצליה, שימש כמרפאה של הבסיס. בעוד הצריפים האחרים היו במצב רעוע ושבורים, הצריף הזה היה יחסית במצב סביר, משום ששהו בו עד פתיחת הקמפוס מספר אנשי מילואים ששמרו על הבסיס על מנת שלא יעקרו את העצים שבשטחו.
המשךבניין רדזינר למנהלה היה קיים גם בימי הבסיס הצבאי, ושימש בזמנו ככיתות לימוד. בשנים הראשונות של הבינתחומי בניין רדזינר למנהלה היה הבניין היחיד בקמפוס ונקרא בית ספר רדזינר למשפטים. תרומתו של ד"ר הארי רדזינר, שעל שמו קרוי הבניין, היתה בגדר "הצלת חיים" למרכז, שבלעדיה לא ברור אם ואיך היה שורד. מאז ממשיך ד"ר רדזינר לתרום לבינתחומי והנו ידיד גדול של המרכז. ד"ר רדזינר המשיך לתרום לבינתחומי, אך התרומה הראשונית מכבדת את ד"ר רדזינר עד היום כאחד ממייסדי הבינתחומי.
המשךאודיטוריום איבצ'ר הוא האודיטוריום השני בבינתחומי (אחרי אודיטוריום אלפרן) וגם הוא, ירושה מהבסיס הצבאי. המבנה שימש כסימולטור של הנ"מ, שנחשב בזמנו למשוכלל מאוד. הכינוי שלו היה מל"ך, ראשי תיבות שפירושן: מתקן לאימון כוונים.
המשךהארכיטקטורה של בניין בית הספר ליזמות ע"ש ד"ר מרים ושלדון ג. אדלסון מבטאת את רוח החדשנות והחשיבה העדכנית העומדת במרכז תפיסת העולם של בית הספר. החשיבה העומדת בבסיס התכנון הינה יעילות ומודולריות הבאות לידי ביטוח בחללים גבוהים שנועדו לתמוך בסביבות הוראה משתנות.
המשךבין הקורסים בדיני חוזים לתיאוריות פוליטיות ומתמטיקה א', כדאי להסתובב, לעצור בין העצים ולהתבונן ביצירות האמנות הפזורות בבינתחומי. מרבית היצירות מרוכזות בגן הפסלים ע"ש דבורה שוקן ז"ל, מי ששימשה במשך שנים כאוצרת האמנות בבינתחומי הרצליה ואימו של פרופ' שמעון שוקן, הדיקן המייסד של בית ספר אפי ארזי למדעי המחשב.
המשךבבינתחומי פועלות 30 נבחרות תחרותיות במגוון ענפי ספורט עם מאות סטודנטים והן מהוות חלק מרכזי בחיי הסטודנטים והקהילה. במשך השנים משך הבינתחומי ספורטאים מצטיינים רבים.
המשךסיפורם של הסטודנטים ובוגרי הבינתחומי שנפלו לאורך השנים במסגרת פעילות צבאית ובפעולות איבה וטרור הוא סיפורה של החברה הישראלית והם חלק כואב ובלתי נפרד מסיפורו של המקום. במרכז הקמפוס הוקמה אנדרטה המורכבת משני לוחות אבן, שעליהם חרוטים שמות הנופלים: רס"ן רונן פלד, רועי אביסף, סא"ל עמנואל (יהודה) מורנו טוב-עלם, רס"ן עמיחי איטקיס, סא"ל אמוץ גרינברג, רס"ן צפריר בר-אור, סא"ל דולב קידר וסטיבן סוטלוף, זכרם לברכה. "מהיום הראשון יש במרכז הבינתחומי תחושה של יחד. בגלל האינטימיות לומדים להכיר הרבה מאוד סטודנטים.
המשך