ציונות המקור וציונות עכשווית

ראיון עם פרופ' רייכמן – שאלות אישיות בגל"צ

כל 114 השנים שחלפו מראשית הציונות ועד מלאת 63 שנה לעצמאות ישראל יחשבו במונחים היסטוריים דורות ראשונים. בתקופה זו עבר העם היהודי מהפכי ענק ובינות הגלים הגועשים מתעצבים מחדש זהות וערכים.המשך

לפני 120 שנה נוספה משמעות חדשה לט"ו בשבט. היה זה מנהל בית הספר של הברון בזכרון יעקב זאב יעבץ שקבע ב- 1890 מסורת של נטיעת עצים בחג. רק ב- 1908 החליטה הסתדרות המורים העבריים לחייב את מוריה לקיים את טקסי הנטיעה בט"ו בשבט. "האדמה והעץ היו לסמליה של ההתחדשות הלאומית: השיבה לאדמה, כביטוי לנורמליזציה של הקיום היהודי, והעץ – כסמל להשתרשות באדמת המולדת".

אם מישהו היה מספר לנו בשנת הגיוס 1960, כי נערך מפגש באותה שנה של ותיקי חיל הפרשים האוסטרי שהתגייסו ב-1910, לפני מלחמת העולם הראשונה, אני בטוח שהיינו חושבים שהסיפור הזוי. בכל זאת אנחנו כאן, חמישים שנה אחרי, ולו רק משום שהשנים הבודדות שעשינו אז יחד היוו בית הספר החשוב ביותר והגורם המעצב של חיינו.המשך

לכל אחד מאיתנו יש אלבום פנימי; תמונות חיים מעצבות. גם עבורי מלחמת יום הכיפורים הייתה מלאת דם וקירבה למוות. אבל מה שזכור לי יותר מכל הוא רגע שקט כעשרה ימים לאחר תום הקרבות. עמדתי בבית חולים רמב"ם מול מיטתו של יהודה ווהבה. הוא היה חבוש בשתי עיניו – הוא לא ראה אותי. כמו בסרט רוסי של מלחמת העולם השנייה, עמדתי מולו והוא סיפר לי על רגעיו האחרונים של גד אחי.המשך

חלקו השני של הראיון מספק הצצה למאבקים הציבוריים הקשים ביותר שהוביל פרופ' רייכמן בחייו הבוגרים ואשר סללו את הדרך למהפכה בתחומם: הקמת תנועת "חוקה לישראל" והקמת המרכז הבינתחומי הרצליה.המשך

התקופה שבה גדל והתחנך רייכמן מקפלת בתוכה את סיפורה של מדינת ישראל: בעמדו על גג ביתו חזה בעוצר שהטילו הבריטים על העיר; בגיל חמש צויד בחשאי בדרכו לגן הילדים בבגדים שנועדו להימסר למעפילים; בעת הכרזת העצמאות, היה רייכמן עוד לא בן שש כשהוא נישא על כתפי אביו בין ההמונים שיצאו לחגוג ברחובות. המשך

לפני 40 שנה שהה גדוד המילואים של הצנחנים, אליו השתייכתי, בפרדסים של רמלה. חנינו שם שלושה שבועות. המתח במדינה בת שלושת מיליוני האזרחים, שחגגה זה עתה יום העצמאות ה- 19, היה בשיאו. המצרים הכניסו תשע דיוויזיות לסיני, 90 אלף חיילים, 550 טנקים, אלף קני ארטילריה. כוח האו"ם סולק ע"י המצרים מעזה ומשארם אל שייך. נשיא מצרים נאצר הכריז על סגירת מיצרי טיראן בפני שייט ישראלי. מלך ירדן חוסיין שב מתאומים במצרים והעביר חטיבת שריון ממזרח לירדן לאזור יריחו.

בנהיגה בכביש הסרגל ריצד האור האפור מבין עצי האקליפטוס, שהיו נטועים אז לאורכו. הנסיעה נראתה לי כמעבר במסדר אבל ערוך, בואך בית הקברות הזמני של הרוגי רמת הגולן בעפולה. נהגתי לבד והייתי עצוב ואחוז ספקות. למלחמה הגעתי משיקגו. ההייתה זו החלטה נכונה לחזור כדי להשלים את כתיבת הדוקטורט? האם לא הייתי צריך להישאר לצד הורי, שרק פחות מחודשיים קודם לכן נודע להם על מות אחי גד בקרבות הנגד של השריון? משהו דחף אותי לקברו של גד ערב הטיסה חזרה. היה לי צורך במחווה של פרידה, פרידה מאחי המת, פרידה מכל היגון של החברה השסועה שעמדתי להשאיר מאחור.