שיטת הממשל ו"חוקה לישראל" / נאומים

הממשל והמגזר הציבורי רחוקים משלמות. שיטת הממשל שלנו בנויה על מסגרת קואליציונית קשה, גופים שונים מרכיבים ממשלה, לעיתים שש מפלגות ויותר, כוחנות וסחטנות דמוקרטית מאפיינים המערכת. הפיצול השלטוני יוצר מעין פיאודליזם מודרני, שבו אם אין לך נציגות במארג השלטוני, אתה חוסר אונים בדרך כלל. ואם יש לך נציגות, אתה חייב בתשלומי ווסל מתוחכמים של היום.

עוצמתה של מדינת ישראל באה מהעם. מחויבות הרבים לסכן חיים כדי להגן, ליצור בארץ, לגלות סולידריות חברתית וחסד, לשמור חוק ומוסר ולטפח תרבות ומורשת, המחויבות הזו, של מאות אלפים מאזרחי המדינה, היא הלב הפועם, מקור הקיום וסיבת ההצלחה של המפעל הציוני. היכולת לשמר כוח זה ולקיים את היחד, למרות חילוקי הדעות והשסעים בחברה, אפשריים רק אם מתקיים משטר דמוקרטי ושלטון ראוי.

עוצמתה של מדינת ישראל באה מהעם. מחויבות הרבים לסכן חיים כדי להגן, ליצור בארץ, לגלות סולידריות חברתית וחסד, לשמור חוק ומוסר ולטפח תרבות ומורשת, המחויבות הזו, של מאות אלפים מאזרחי המדינה, היא הלב הפועם, מקור הקיום וסיבת ההצלחה של המפעל הציוני. היכולת לשמר כוח זה ולקיים את היחד, למרות חילוקי הדעות והשסעים בחברה, אפשריים רק אם מתקיים משטר דמוקרטי ושלטון ראוי.המשך

"מדינת ישראל… תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; ותשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות". השפעות ושיקולים שונים השפיעו על ניסוח הכרזת העצמאות, אך שניים הם הגורמים העיקריים לעיצובה: החלטה 181 של עצרת האו"ם (החלטת כ"ט בנובמבר) והמורשת וההגות הציונית".

מה קורה במצב דברים זה? הממשלה הקואליציונית מגשרת בקושי על פני חילוקי הדעות בין ששת הגופים המרכיבים אותה. חוסר היציבות הוא תופעת יסוד. ממשלה בישראל שורדת בממוצע 23 חודשים. שר מכהן בתפקידו בממוצע 18 חודשים. שר אינו יכול לכן להשלים תכנון ובוודאי לא לבצע אותו. התוצאה: אסטרטגיה של יחסי ציבור באה במקום אסטרטגיה תכנונית ומדיניות ביצוע. הפקידים, היודעים שזמנו של כל שר קצוב, אינם מזדרזים להשקיע מאמץ ביישום רעיונות השר החדש. יזמים, הפעילים ברצף בין כהונת שרים, מתקשים לדעת מה המדיניות ומכאן הקושי לגבש אופק תכנוני.

מדינת ישראל ניצבת בפני בעיות קשות. רובן – תוצר של גורמים מעבר לשליטתנו. אבל בעיה מרכזית אחת, בעיית שיטת הממשל שלנו, היא יציר כפינו. המשך

מטרות היסוד של המרכז הבינתחומי מגובשות בחזון הרשמי שלו: להקים אוניברסיטה בינתחומית ברמה עולמית שתסייע למדינת ישראל ולעם היהודי. הגדרה זו חורגת מהמקובל בכך שהיא מקשרת בין האוניברסלי והיצירתיות האקדמית חסרת הגבולות לבין הלאומי והמקומי. אבל האמת היא שהאקדמיה היא מוסד חברתי. המרכז הבינתחומי בא מתוך החברה ופניו אליה. אנחנו לא יציר הממסד ולא נתמכים מהקופה הציבורית. במחיר מאמצים לא קטנים שומר המוסד הזה על עצמאותו. החירות הזו משרתת חלוציות של שירות ברוח יוזמות ראשונים.

רבות דובר על חשיבותו המכרעת של השלטון המקומי לחיי ולרווחת התושבים. השלטון המקומי הוא ספק השירותים היומיומיים והחיוניים והאגף המפקח על אכיפת חוקי הבנייה, התברואה ונושאים רבים אחרים. השלטון המקומי נתון בצבת מתמדת בין דרישות האחריות לפיתוח העיר ומתן שירותים לבין חוסר סמכות וכפיפות לשלטון המרכזי. המשך

ההפגנה הנוכחית היא בעד השוויון, היא בעד סדר עדיפות לאומי נכון. ההפגנה הנוכחית היא גם נגד, נגד הפרת חובת הנאמנות של המערכת הפוליטית.המשך

השיטה הפוליטית הישראלית היא הוגנת מאוד מהבחינה הייצוגית. כל מפלגה העוברת את שני אחוזי החסימה מיוצגת בכנסת בהתאם לאחוז הקולות שקיבלה. בחברה מפוצלת כשלנו יש חשיבות לייצוג כל השסעים העיקריים בבית הנבחרים.המשך